<h1>ראבי"ה סימן תתנ"ז</h1>
<h2>דף יב.</h2>
איתמר אימתי מקבלים רב אמר במנחה ושמואל אמר בתפלת המנחה. וכולהו רברבתא פסקו הלכה כשמואל. ורבינו חננאל פירש קבלת תענית שאומר אהא בתענית למחר ויהא רצון שתקבל תפלתי ותעניתי. וכוללו בשומע תפלה. אבל בשאלתות פרשת ויחל משה פירש שמתפללים עננו במנחה שלפני התענית. ולישנא דגמרא משמע כרבינו חננאל כדאמר לקמן [ע"ב] אמר רבי יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי אמר רב שילא אהא למחר בתענית יחיד. ובתשובת רב עמרם פסק כשמואל, דהא סייעיה רב יוסף. ואף על גב דפליגי רבי חייא ורבי שמעון [ברבי] בפירושא דמתניתין ודחי לה, הילכתא כשמואל. וכן מצינו בשאלתות.
ונראין הדברים דשמואל מודה לרב דאם קיבלה במנחה [קודם תפילת המנחה דשפיר דמי וכל שכן] קודם לכן. וכן נהגו העם לברך בשבת למקבלים תענית לשני וחמישי ושני ושוב אין צריכים לקבל, אבל רב לית ליה דשמואל.
<h2>דף יג:</h2>
גרסינן בפרק במה מדליקין [כ"ד ע"א] תני רבי אושעיא ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי ושני (ו)של תענית ומעמדות ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמנה עשרה ואומר מעין המאורע בשומע תפלה. [וכתב רבינו שלמה] ואף על גב שאכל ושתה כל הלילה מתפלל ענינו מאחר שנכנס יום התענית. והביא מדאמרינן הכא [אמר] רב הונא יחיד שקבל עליו תענית וכו' עד למחר מתפלל תפלת (עננו) תענית. אבל בתשובת הגאונים מצאתי ברייתא כך שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל תפלת ענינו ופעמים [שאינו] שרוי בתענית ומתפלל ענינו, כיצד כאן בכניסתן כאן ביציאתן. כלומר ערב תענית מתפלל ענינו אף על פי שעתיד לאכול אחר התפלה וליל יציאת תעניתו אינו מתפלל ענינו בתפלת ערבית אף על פי שעדיין שרוי בתענית. עד כאן לשונו. ואיני יודע מה הביא מהך דרב הונא, דאדרבא משמע לכאורה מחר מתפלל תפלת ענינו ולא בערב. ובירושלמי פרק [רביעי] דברכות [ה"ג] ובתענית פרק [שני] [ה"ב] אמר רבי זעירא בשם רבי ירמיה יחיד היושב בתענית [צבור] צריך להזכיר [מעין] המאורע והיכן אמרו השליח צבור בין גואל לרופא חולי ויחיד בשומע תפלה מהו אומר ענינו ה' ענינו [בעת ובעונה הזאת] כי בצרה גדולה אנחנו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחנתינו כי אתה ה' העונה בכל עת צרה וצוקה כאמור ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם וגו' ברוך אתה י' העונה בעת צרה. רבי ינאי בשם רבי ישמעאל בשם דבי רבי ינאי אומר בשומע תפלה. רבי יונה בשם רב אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע והיכן אמרה רבי זעירא בשם רב הונא אמרה [כ]בלילי שבת ויומו. פירוש ערבית ושחרית ומנחה. ועוד מביא הך דרבי זעירא בירושלמי [תענית שם הי"ג] אהא דייסר בצילו אמר רבי יוסי צריך להזכירן מבערב ואתיא כדרבי זעירא דאמר [כ]בלילי שבת ויומו. ובמגילת סתרים כתיב נמי הכי. ונראה לי דהירושלמי פליג אגמרא דידן, דייסר בצילו אוקמינא אקבלת תענית בתפלת המנחה. וערבית ושחרית ומנחה דתני רבי אושעיא הוא [ע]ם [תפלת] התענית שהוא במנחה שלפניו ולא מיחשבה בהדי[א] אפילו לדברי השאלתות שמפרש קבלת תענית במנחה דהיינו ענינו. ולכאורה נראה לי טפי מדלא חשיב ארבע פעמים ענינו שאינו אומר אלא הריני שרוי בתענית לפניך למחר ויהא רצון שתתקבל תעניתי ותפלתי ביום תעניתי ברוך אתה י' שומע תפלה, וכוללה בשומע תפלה, כשמואל. ורבינו שלמה כתב בפרק במה מדליקין [שם] בשם הגאונים שאינו אומר ענינו אלא פעם אחת במנחה בסוף התענית דחיישינן שמא יארע לו אונס או יאחזו בולמוס ונמצא שהתפלל תפלת שוא. ואין נראה לי כיון שבגמרא דבבלי וירושלמי לא חייש להא גם אנחנו לא ניחוש, ותו שלוה אדם תעניתו ופורע, וגם מתענין לשעות, כדפרישית לעיל, ומתפלל ענינו. וכשמתענה בשבתות וימים טובים תענית חלום פירשתי במקום אחר היכן אמרה ביוצר ומוסף ומנחה, וביררתי מן הירושלמי דבריש תפלת השחר [ה"א] שאומרה ברכה חמישית אחר קדושת היום, ושוב אומר עבודה והודאה וברכת כהנים. ואפילו יחיד אומר כן מפני שאינו יכול לכוללה בשומע תפלה. ובכי האי גוונא דליכא תקנתא לא שייך למיפרך וכי יחיד קובע ברכה לעצמו, כדפרכינן בגמרא דידן הכא.
